מנגנון פיזור הברזל בגוף

ברזל הינו מרכיב מזון חיוני. במעבדה של ד”ר אסתר מירון הולץ עוסקים בפענוח מנגנון ורגולציה של פיזור ברזל ברקמות שונות של הגוף ובתוך המדורים השונים של התא. בפרט ,המעבדה חוקרת טרנספורט של ברזל דרך שכבה אפיתליאלית  של כליה, מעי ואשך. 

כיצד שינוי במאזן של הברזל במהלך מחלת דלקת מעי כרונית יכול להוביל לריפוי של המחלה.

לאחרונה עלה צורך להעמיד מערכת תאית משופרת שתייצג את אפיתל המעי ותאפשר לחקור השפעה של מזונות שונים על בריאות המעי וגם תהווה בסיס לבניית מערכת “מעי על צ’יפ”.

הכליה מתפקדת כמתג רגולטורי ביצירה של תאי דם אדומים(אריטרופואזיס) –התהליך שצורך את הכמות הגדולה ביותר של ברזל בגוף. במסגרת המחקר נבדק כיצד תאים קולטים ומעבדים מידע על רמת ברזל מערכתית כדי לווסת ביעילות את האריטרופואזיס.

המחקר שלנו במערכת האשך הוביל למסקנה שביטוי של שני חלבוני מבקרי ברזל (IRPs)  שונה בסוגי תאים שונים, והם משחקים תפקיד מרכזי בהומאוסטזיס של ברזל במערכת הזו. כמו כן גילינו כי חלבון פריטין, שהוא ברובו חלבון ציטופלסמטי, מופרש מתאי סרטולי באשך והוא משחק תפקיד חשוב במחזור ברזל במדור סגור ומוגן של האשך שבו מתפתח הזרע. תהליך המחזור שגילינו באשך הינו דוגמה לפיזור מחדש של ברזל בין התאים השונים של הרקמה שמתרחש בצורה דינמית .

מה הוא המנגנון של פיזור ברזל ברקמות? כיצד הבקרה הזו נפגעת במצב מחלה?  וכיצד הפגיעה בבקרת של הומאוסטזיס של הברזל משפיעה על התקדמות המחלה? אלה השאלות שמביאות אותנו לרקמות שונות בגוף ולהבנה כללית כיצד מאזן רמת של נוטריינטים יכול להשפיע במצבי בריאות וחולי.

מנגנון פיזור הברזל בגוף
מנגנון פיזור הברזל בגוף