שיחה עם פרופ’ אילת פישמן על נשים, מדע, והחיבור בניהם

נפגשנו עם פרופ’ אילת פישמן לשיחה על כנס ליידי-טק שזו השנה החמישית לקיומו בטכניון ושנה שלישית שלה כמנחה לשוחח על נשים, מדע, והחיבור בניהם.

כנס ליידי טק מאורגן על ידי ארגון בוגרי הטכניון ופונה לסטודנטיות ובוגרות הטכניון. יוזמה זו קיבלה תנופה ועידוד עם כניסתה לתפקיד של סיגל פירסט מנכ”לית קבוצת כצט ובוגרת הטכניון, כיו”ר ארגון בוגרי הטכניון. מטרת הכנס היא לעודד נשים לקחת חלק פעיל במקצועות ההנדסה ולשתף בסיפורי הצלחה, באתגרים המשותפים לנשים בתחום הניהול, התקדמות לדרגי ניהול בכיר, ושילוב הקריירה עם מעגלי החיים השונים. הכנס השנה יעסוק בכל הקשור לרישות עסקי וחיזוק היכולת הנשית בתחום הרישות (networking) .

תפסנו את אילת לשיחה אישית על שילוב נשים בתחום המדע והמחקר:

כיצד היית מעודדת נשים לתחום מחקר ומדע?

ללא קשר לתחום העשייה, על מנת שגברים ונשים יתקדמו בעבודתם, יש צורך בתמיכה הדדית בתא המשפחתי. מי קבע שהאישה צריכה לוותר לטובת הקריירה של בן-הזוג? מי שאין לו את התמיכה, ללא קשר למגדר, יתקשה להצליח ולהתקדם. השלב שבו מרחיבים את התא המשפחתי, לא פעם מביא נשים לפתוח ‘פער’ אל מול עמיתיהם הגברים. פער, שלא תמיד קל להדביק… חשוב לקבל עזרה (מיקור חוץ, outsourcing) ,של מטלות שונות על מנת לחזור מהר למעגל העבודה. לגבי תחום המדע באופן ספציפי – מה יותר מרתק מאשר לעצב את העתיד?

מה לדעתך ניתן לעשות כחברה כדי לעודד נשים לבחור במקצועות ריאליים –

אני חושבת שצריכה להתקיים הבנה של כלל החברה כי נשים יכולות להצליח במקצועות מדעיים לא פחות מאשר גברים. התמיכה הראשונית חייבת להגיע מהבית, תמיכה של ההורים בילדה שהיא יכולה להצליח בכל תחום שמעניין אותה.

סיפורי הצלחה מהווים מקור השראה והם חשובים. ככל שהחשיפה תעשה בגיל צעיר יותר כך ניתן יהיה לשנות תפישות שגויות ודעות קדומות. יש היום פרויקטים רבים כגון “מהנדסות העתיד” של ידיעות אחרונות והתעשייה האווירית, מיזמים לקידום נשים של משרד המדע, הרצאות של מדעניות בבתי ספר, פאבים, מוזיאונים – כל אלה חשובים מאד. אני סבורה שגם למורות ולמורים חלק חשוב בעידוד התלמידות ללמוד מקצועות מדעיים.
אני חושבת שיש שיפור לטובה ואנחנו בכיוון נכון, אך יש להמשיך לעודד נשים להגיע למקצועות מדעיים. אני לדוגמא מגיעה לבתי ספר, למרכזים קהילתיים, או כל במה אפשרית לקדם את האג’נדה הזו – שאני פרופסור בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, גם מרצה, גם חוקרת, וגם אמא, וניתן לעשות את זה. אני גם מארחת במעבדה תלמידי כיתה י”א ממגמת ביוטכנולוגיה אשר עושים פרויקט גמר ומשתדלת להדביק אותם בהתלהבות שלי ממדע. כמוני, יש עוד נשים רבות בתחום המחקר שמשתפות את סיפורן ועל ידי כך מראות לתלמידות כי אין תקרת זכוכית.

אילת, נשמח לשמוע על הדרך שאת עשית כדי להיות חוקרת –

הגעתי לטכניון בעקבות המלצתה של המורה שלי לכימיה, ד”ר דבורה קמחי ובעידודם המלא של הוריי. סיימתי לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לאחר סיום התואר השני, החלטתי לעשות הפסקה מהלימודים ויצאתי לתעשייה. עבדתי במכון המחקר של כי”ל (תמ”י- מכון למחקר ופיתוח) בקרית אתא במשך עשר שנים. נהניתי מאוד מעבודתי אך כאשר ראיתי כי שאר החוקרים סביבי הינם בעלי תואר שלישי והעדר התואר מקשה ויקשה על ההתקדמות שלי, גמלה בתוכי ההחלטה ללמוד לתואר שלישי (בטכניון) בתמיכה של מקום העבודה. לאחר מכן, המשכתי לפוסט דוקטורט בארה”ב ובסיומו התקבלתי כחברת סגל בפקולטה.

מה הערכים שמניעים אותך כחברת סגל וכמנחה –

מקצוענות – על מקצוענות ויסודיות אסור לוותר. מחקר זו עבודה הדורשת אורך רוח וסבלנות, יצירתיות וראייה ארוכת טווח. יש הרבה מהמורות בדרך להצלחה ויש להיות מכווני מטרה.
דוגמא אישית – מה שמצופה מאנשי המעבדה אני דורשת גם מעצמי. המנחה שלי בפוסט דוקטורט היה אדם קשוח מאד עם דרישות גבוהות מהסטודנטים. אך יאמר לזכותו, שהוא עבד קשה מאד בעצמו ונשאר שעות ארוכות במעבדה.

כמנחה, חשוב לי שהמונחים שלי יידעו שאכפת לי מהם ושאני מודעת ומעריכה את עבודתם המאומצת. אני דואגת ללוות אותם במחקר, למקד אותם, ולתמוך בהם. ולא פחות חשוב, אני מסבירה להם שמותר לטעות, כי לומדים מכישלונות לא פחות מאשר מהצלחות.

על מה את שמה דגש בעת גיוס סטודנטים למעבדה שלך?

שני דברים – נכונות להשקעה ומוטיבציה למחקר שמתבטאת בברק בעיניים. כל סטודנט טוב עם רקע מתאים יוכל ללמוד לעבוד על מכשיר כזה או אחר אך ללא המוטיבציה והרעב למחקר הוא לא יוכל להתקדם ולהתפתח.

אם נחזור חזרה לנושא המגדרי – מה דעתך בנושא אפליה מתקנת לנשים – בעד או נגד?

ללא אפליה מתקנת קשה מאוד להתקדם ממצב שבו יש פער גדול. אפליה מתקנת צריכה להתקיים על מנת להגיע למצב של איזון שבו יש נשים בעמדות בכירות של קבלת החלטות. כאשר נגיע למצב הזה, לא נצטרך אפליה מתקנת. ברור שאין הכוונה לקדם נשים ללא כישורים וללא הרקע הדרוש.

לצד נושאים אחרים בהם את מעורבת בטכניון, את גם מארגנת את האולימפיאדה לביוטכנולוגיה הנערכת בטכניון זו השנה השנייה.

אני משמשת כיו”ר ועדת המקצוע של מגמת הביוטכנולוגיה במשרד החינוך. לפני שנתיים הציעה המפמ”רית יהודית דסקלו לקיים אולימפיאדה בתחום הביוטכנולוגיה כמו שיש בתחומים מדעיים אחרים. תלמידי י”ב נבחנים בכתב ובעל פה במהלך השנה על ידי צוות המפקחים של המגמה, כאשר חמישה תלמידים מצטיינים מעפילים לאירוע השיא בטכניון. הזוכים נבחרים מתוכם לאחר בחינה נוספת בעל פה בפני צוות חוקרים מהטכניון. האירוע מלווה בהתרגשות רבה בקרב התלמידים והמורים ויש היענות גדולה לקחת חלק בתחרות זו.
במסגרת תפקידי כיועצת לתחום וכמלווה, אני שמחה לגלות רמת לימוד גבוהה מאד בבתי הספר. רוב המורים המלמדים היום ביוטכנולוגיה, הם בעלי תואר שני ומעלה. כך שאם דברנו על ההשפעה והתמיכה הנדרשת לבנות צעירות, מורים ברמה גבוהה דוחפים קדימה את תלמידי ותלמידות הביוטכנולוגיה ומגיל צעיר מלמדים אותם איך לערוך ניסויים ומעוררים את סקרנותם למדע.

מה היתרון של בוגרי הפקולטה על פני בוגרים אחרים?

תורת האבולוציה מלמדת אותנו שבטבע, הפרט שיודע להסתגל לשינויים בצורה הטובה ביותר, הוא זה ששורד. שוק העבודה הנוכחי והעתידי משתנה ללא הרף. אנו מקנים לסטודנטים שלנו לא רק ידע, אלא בעיקר כלים שמאפשרים להם ללמוד לבד, לעבוד בצוות, לחקור ולהבין. הלימודים כוללים מספר רב של מעבדות כך שהסטודנטים מקבלים הכשרה מעשית (hands-on) מצוינת. הבסיס הרחב שהם מקבלים בתחומי הביוטכנולוגיה והמזון ובכלל זה כלים הנדסיים כמותיים, מקנה להם את היכולת להשתלב ולהתמודד בשוק העבודה אשר נעשה יותר ויותר עתיר טכנולוגיה. בוגרי הפקולטה “נחטפים” על ידי השוק. בנימה הומוריסטית, יש בוגרים שאומרים לי שאם שרדו את הטכניון, יצליחו בכל משימה בתעשייה….

מהיכרותך עם התעשייה- איזה סוג של משרות ממתינות לבוגרי הפקולטה?

המשרות שיש בתעשייה הן מגוונות מאד וקשורות בפיתוח, במחקר, בייצור ובתכנון בכל תחומי הביוטכנולוגיה והמזון. לדוגמא, פיתוח מוצרי מזון חדשים שמותאמים לדרישות התזונתיות ולאוכלוסיות מיוחדות, שיפור אריזות ומוצרים קיימים, פיתוח וייצור של תרופות וערכות דיאגנוסטיקה, ניהול מחקרים קליניים, ייעוץ ומתן שירותים לחברות בתחום הפארמה והמזון, וכמובן סצנת הפוד-טק שישראל מהמובילות שלה בעולם.

ושאלה אחרונה לסיום – בראיה לאחור, כמה את שלמה עם ההחלטה שלך ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון?

עבורי זאת הייתה החלטה מעולה. גם ברמה האישית – הכרתי את בעלי בטכניון, וגם ברמה המקצועית. קבלתי כלים מצוינים בלימודי התואר הראשון והשני לעבוד בתעשייה ולהתפתח ולהתקדם. הפרויקטים שבהם עסקתי בתעשייה פתחו בפני את תחום הביוקטליזה (שימוש בזרזים ביולוגיים לייצור תרופות, מזון ואנרגיה), שהיה בחיתוליו בישראל ואשר אני חוקרת היום בטכניון. בנוסף, אני מאוד אוהבת הוראה. גם כשעבדתי בתעשייה שימשתי כמרצה חיצונית בפקולטה. בקיצור, מצאתי את המשרה המושלמת שמשלבת את כל האהבות שלי – מחקר, הוראה, הנחייה ובעיקר, אתגרים חדשים כל הזמן.

משתתפות כנס ליידי טק 5 , מימין לשמאל: מיטל שגב-בר, ד”ר קרן לנדסמן, ד”ר שרון נבון, אנסטסיה לוגביננקו, תמר סרגא, פרופ’ אילת פישמן, בסמה ח’לף.