"אני יואב ליבני, ואומר דברי הספד בשמי ובשם חברי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. אורי היה המנחה שלי לדוקטורט ובהשראתו התאהבתי בתחום החלבונים בכלל וחלבוני החלב בפרט. אורי נולד בירושלים ב־1938, היה בוגר הטכניון בהנדסה כימית וסיים תואר שני בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, תואר שלישי ופוסט דוקטורט באוניברסיטת אילינוי בארה"ב, ושם גם עבד כשנתיים בחברת פרוקטור אנד גאמבל. אורי התקבל כחבר סגל בפקולטה בשנת 1972. הוא חקר בתחומי הכימיה והביוכימיה של מזון, פרסם מעל ל־100 מאמרים והנחה כ־35 משתלמים לתארים מתקדמים. הוא היה פרופ' אורח באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק ובאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. מעבר להיותו מדען מוכשר, הוא תרם רבות להנהגת הפקולטה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה בשנים 1994-1992 ובשנים 2001-1999, ופעל רבות לגיוס חברי סגל חדשים ולחיזוק הפקולטה. הוא החזיק בקתדרה ברפואה מונעת על שם ברניס וג'וזף טננבאום והקים את קרן קוגן להשתתפות משתלמים לתארים מתקדמים בכנסים בחו"ל. מעבר להישגיו האקדמיים, פרופ׳ קוגן היה אדם יוצא דופן באופיו. הוא היה חכם, נגיש ואמפתי, ותמיד היה נכון להקדיש זמן ולעזור. עבור תלמידיו ועמיתיו, הוא היווה דוגמה ומופת כאדם וכמדען. דמותו כאדם וכחוקר היוו עבורי ועבור רבים אחרים השראה." פרופ' אמריטוס בנצי לוי ציין, שאורי קוגן היה "איש יקר, מסור לפקולטה, נעים הליכות, בעל חוש הומור מיוחד וידען."
פרופ' מרסל מחלוף כתבה: "אורי קוגן – קודם כל אדם חם ותומך, איש משכמו ומעלה הדיקן שגייס אותי לפקולטה ולו מקום חם בלבי. כל הזמן עודד, פירגן ותמך לאורך כל הדרך הקשה לקביעות ונשאר חבר גם לאחר פרישתו מהאקדמיה."
פרופ' סימה ירון, הדיקנית היוצאת, כתבה: "אורי ליווה אותי בכל הנקודות החשובות בחיי המקצועיים, החל מהקורס כימיה של מזון בתואר הראשון שלי ועד לקליטתי כחברת סגל בפקולטה. אדם אנושי ואהוב, מנטור לחיים, מקצועי ואבהי. הוא יחסר לי מאוד."
פרופ' אסתי סגל, הדיקנית הנכנסת כתבה: "כשהגעתי לפקולטה אורי כבר פרש, אבל היו לנו שיחות ארוכות לאורך השנים ותמיד היו לו עצות חכמות. הוא היה מענטש אמיתי!"
פרופ' דגנית דנינו כתבה: "כשהגעתי כחברת סגל חדשה לפקולטה אורי הכיר לי את עולם חלבוני החלב. עבדנו, חקרנו, פרסמנו ביחד בהתלהבות גדולה. אורי היה איש נהדר ודמות מופת לחוקר שחולק את הידע והמומחיות שלו עם אחרים. אתגעגע אליו מאוד."
פרופ'ח אבי שפיגלמן, שהיה דוקטורנט שלי, כלומר "נכד אקדמי" של אורי, אמר עליו: "אורי היה מקור בלתי נדלה של יצירתיות ועומק מדעי. דוגמה ומופת לפרופסור רב־גוני. השיחות שלי איתו בתור סטודנט בנושאים כל כך מגוונים, משכו אותי לעולם האקדמי, וכשכבר הפכתי לאיש סגל חידדו את התפישות המחקריות שלי. רעיונות שניצניהם נולדו בשיחות אלה, ממשיכים גם כיום."
אורי היקר, תחסר לכולנו. יהי זכרך ברוך."
"עצוב מאוד. אבדה גדולה. דור הנפילים. יהי זכרו ברוך"
